טומוגרפיה ממוחשבת – או בשם המוכר יותר, CT (ראשי תיבות של Computed Tomography) – היא בדיקה מדויקת במיוחד שמאפשרת לרופאים שמטפלים בנו לאבחן את מצבם של איברים פנימיים. זהו אמצעי דימות נפוץ מאוד, כשבישראל נערכות מדי שנה כמיליון בדיקות שכאלה. בעמוד זה תמצאו מידע מפורט אודות הסי.טי., כולל יתרונות הבדיקה, ההיערכות לקראתה וסכנת הקרינה.
כיצד מתבצעת בדיקת CT?
בדיקת CT היא למעשה אוסף של צילומי רנטגן מזוויות רבות. חיבור הצילומים מייצר תמונה בתלת ממד של איבר פנימי כזה או אחר, ובנוסף לתמונה זו מקבל הרופא המטפל גם חתכים רלוונטיים לאבחון.
הנבדקים שוכבים על מיטה שמוסעת אל תוך המכשיר עצמו. בתוך הסי.טי ישנה מעין “מצלמה” שחגה סביב האיבר שבמוקד הבדיקה ומשגרת אליו קרני רנטגן מכל הזוויות שנקבעו מראש כנחוצות לצורך קבלת תמונת מצב מלאה. על-מנת שהממצאים יהיו ברורים וכדי להקטין את הסיכון לשגיאות בפענוח (פירוט לגבי חשיבות הפענוח – בהמשך העמוד) חשוב לא לזוז במהלך הבדיקה, וישנם גם רגעים שבהם הנבדקים מתבקשים לעצור את הנשימה לכמה שניות.
אילו בדיקות CT קיימות?
בדיקות CT מאפשרות לדמות מגוון רחב מאוד של איברים פנימיים. סוג הבדיקה נקבע לפי האיבר שאת מצבו רוצים לאבחן, והאופציות הרווחות ביותר הן CT מוח, CT עמוד שדרה, סי.טי. חזה, CT בטן, CT שלפוחית שתן, סי.טי. אגן, ו-CT ארובות עיניים.
כמו כן ישנן מספר בדיקות ייעודיות כגון CT לב, בדיקה שנקראת גם צנתור וירטואלי, CT אנגיוגרפיה שמספקת נתונים לגבי מצבם של העורקים בצוואר, בבטן, בריאות ובגפיים, ו-CT קולונוסקופיה וירטואלית שמאפשרת לאתר את סרטן המעי הגס וגם פוליפים באיבר זה.
מהם היתרונות של הסי.טי?
מכשיר הסי.טי פותח בשנות ה-70 של המאה העשרים על סמך עבודתם של שני חוקרים, גודפרי האונספילד הבריטי ואלן קורמק האמריקאי. כל אחד מהם חקר בנפרד נושאים רלוונטיים, וב-1979 הם זכו ביחד בפרס נובל לרפואה. מאז בוצעו אינספור בדיקות CT ברחבי העולם, הצילו חיים רבים ותרמו לאבחון וטיפול מיטביים באינספור מצבים. היתרונות העיקריים של בדיקה זו הם:
דיוק
בדיקת CT נחשבת למדויקת במיוחד. ככל שישנן יותר זוויות צילום והרופא המטפל מקבל מידע על סמך חתכים רבים יותר, כך משתפרת רמת הדיוק. כמובן שהבסיס לאבחון נכון הוא גם פענוח ללא רבב של ממצאי המכשיר (פירוט לגבי חשיבות הפענוח והבעיות השונות בישראל בהקשר זה – בהמשך העמוד).
יכולת להדגים עצמות באופן מיטבי
הרפואה המודרנית עושה שימוש ביכולות של ה-CT במגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים. ביניהם: חשד לסרטן, מעקב אחרי התפתחות מחלה זו (וליתר דיוק הסוגים השונים של הסרטן), חשד לפגיעה במוח עקב חבלה או אחרי שבץ, איתור סיבות לכאבי גב ממושכים, חשש למחלת ריאות, דלקת בתוספתן, אבנים בכליות ועוד מחלות שמתפתחות בחלל הבטן, הערכה של שברים מורכבים בגפיים ובפרט במרפק, חשד לפגיעה כלשהי בכלי דם חיוניים (חסימה, מפרצת, דליפה) ועוד.
בפרט מצטיין מכשיר ה-CT ביכולתו להדגים עצמות, כשמבחינה זו הוא עדיף על פני אמצעי הדימות המתקדם הנוסף שקיים כיום, ה-MRI.
מהירות
יתרון משמעותי במיוחד: בעוד בדיקת MRI אורכת ברוב המקרים בין 20 ל-50 דקות, לצורך צילום CT נדרשות בדרך כלל דקות בודדות.
עלות
עוד יתרון שאי אפשר להתעלם ממנו: העלות של בדיקת CT היא כמה מאות שקלים בלבד, בעוד בדיקת MRI יקרה ממנה פי 6. אמנם במרבית המקרים הנבדקים עצמם לא נדרשים לשלם את מחיר הבדיקה ומי שמממנת אותה היא קופת החולים (על בסיס טופס 17) – אבל לקופות החולים יש כמובן גם שיקולים כלכליים ולכן ה-CT היא בדיקה נפוצה מאוד.
האם הקרינה מסוכנת?
החיסרון העיקרי של בדיקות CT הוא החשיפה לקרינה.
ב-CT ראש למשל נחשפים הנבדקים לכמות קרינה כמו ב-100 צילומי רנטגן, CT חזה שקול מבחינת רמת הקרינה המייננת ל-400 צילומי רנטגן ובסי.טי. אגן או בטן כמות הקרינה גבוהה אף יותר, פי 500 מצילום רנטגן בודד.
קרינה מייננת נחשבת למסוכנת משום שהיא עלולה לשנות את מבנה התאים בגוף. מצד שני ישנם מומחים רבים שמסתמכים על לא מעט מחקרים, וטוענים כי הסיכון אינו משמעותי. ליתר דיוק, התוספת לרמת הסיכון הכללית לחלות בסרטן לאחר שבוצעה בדיקת CT היא לא יותר מ-0.05%.
בהתאם כדאי להיזהר, אבל לא לוותר על הבדיקה שעשויה להציל חיים. לאוכלוסיות רגישות במיוחד ההמלצה היא לעבור במידת האפשר בדיקת MRI במקום הסי.טי – המלצה זו תקפה במיוחד לילדים קטנים ולנשים בהריון (וכן לנשים שמעריכות כי יש סיכוי שהן הרות, גם אם עדיין לא ניתן לדעת זאת בוודאות).
היערכות ל-CT - דגשים חשובים
במועד קביעת תור לצילום CT תקבלו הנחיות מלאות וספציפיות עבור הבדיקה שלכם. הדגשים החשובים באופן כללי הם:
חומר ניגוד
חלק מהבדיקות מתבצעות בעזרת חומר ניגוד שתפקידו הוא לצבוע את הממצאים ולהקל על המפענחים. חומרי הניגוד הנפוצים הם בריום (שניתן בשתייה) ויוד (שניתן בזריקה). חומרים אלה אינם מסוכנים לאנשים בריאים ולכל היותר ייתכנו תופעות לוואי קלות כמו פריחה או בחילה. בכל מקרה של תגובה חמורה יותר יש לפנות מיד לצוות המכון.
בדיקות דם
לפני CT עם חומר ניגוד יש לבצע בדיקת דם שכוללת גם תפקודי כליה. כמו כן יש לדווח לצוות המכון על כל בעיה רפואית כרונית ובפרט מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות כליות.
צום
בדרך כלל נדרש צום של מספר שעות לפני הבדיקה.
לחץ נפשי
אמנם השהות בתוך מכשיר הטומוגרפיה הממוחשבת קצרה יחסית, אולם למי שסובל מחרדה ממקומות סגורים (קלסטרופוביה) החוויה עלולה להיות קשה מאוד, מה גם שהחשש מפני תוצאות הבדיקה ואי הוודאות תורמים גם הם למתח הנפשי.
הפתרונות במקרים אלה הם מדיטציה, דמיון מודרך, כדורי הרגעה, אמצעי טשטוש ובמקרים שבהם אין ברירה – הרדמה.
למה הסיכון לטעות בפענוח גבוה?
CT היא כאמור בדיקה רווחת מאוד, כשבישראל נערכים מיליון צילומי CT בשנה. לצורך הפרספקטיבה, ב-1999 בוצעו “רק” חצי מיליון בדיקות במכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת, והבעיה היא שלמרות הגידול באוכלוסייה והעלייה המשמעותית בצורך באבחונים מדויקים של איברים פנימיים, מספרם של הרדיולוגים, כלומר הרופאים שאמונים על פענוח הממצאים, לא גדל בשיעור הרצוי.
התוצאה: מחסור חמור בכוח אדם במכוני ה-CT. לפי הערכות מומחים חסרים בארץ לפחות 200 רדיולוגים, ומסיבה זו העומס המוטל על המפענחים הקיימים גבוה מאוד – ומוביל ללא מעט טעויות. מחקרים שונים גילו שיעור שגיאות של 10 עד 20%, וכשלוקחים בחשבון את המורכבות והרגישות של המצבים הרפואיים בהם מתבצעת בדיקת CT, מבינים מדוע כל טעות, ואפילו קלה, עלולה לגרום נזק חמור מאוד: היעדר טיפול רפואי חיוני לאדם שזקוק לכך, או לחילופין טיפולים קשים עם תופעות לוואי לא פשוטות לאדם בריא.
הפתרון הוא שירות פענוח CT פרטי. שירות זה מסופק על-ידי נוירו-רדיולוג בכיר ומנוסה. בנוסף לבקיאות הגבוהה ולניסיון המגוון שגם לו תפקיד מרכזי בפענוח מדויק, יכול איש מקצוע שכזה להקדיש את מלוא תשומת הלב הנדרשת לכל פרט ופרט בממצאי מכשיר הטומוגרפיה. בהתאם אחוז השגיאות אפסי, ולמעשה מובטח לכם פענוח מושלם ואיתו גם אבחון נכון ושקט נפשי בזכות הידיעה שתקבלו את הטיפול המתאים ביותר.
אולי יעניין אותך גם:
