רדיולוגיה אבחנתית

רדיולוגיה הינה תחום בעל חשיבות רבה ברפואה המודרנית. תחום זה כולל שימוש במכשירים מתקדמים ובאמצעים גרפיים שונים על-מנת לספק תמונת מצב מפורטת ומהימנה של איברים פנימיים בגוף האדם. הרדיולוגיה האבחנתית היא הבסיס של תחום זה, ותעיד על כך העובדה שמתוך 5 שנות ההכשרה של הרדיולוגים והרדיולוגיות בישראל מוקדשים לכך 3 שנים ותשעה חודשים, כלומר 75% ממשך ההכשרה. בעמוד זה תמצאו מידע מקצועי לגבי רדיולוגיה אבחנתית וכן בנוגע לחשיבותה של חוות דעת שנייה במקרים מורכבים.

באילו מקרים מתבצעת רדיולוגיה אבחנתית?

רדיולוגיה היא כאמור הדמיה מדויקת ואמינה של איברים פנימיים בכל חלקי הגוף – חלל הבטן, המוח ועוד. רדיולוגיה אבחנתית כשמה כן היא, רדיולוגיה שמתבצעת במטרה לאבחן מחלה או פגיעה, או כמובן לשלול חשדות. המידע שמתקבל מהווה בסיס לקביעת תוכנית הטיפול המיטבית, אם יש צורך בטיפול, וכן למעקב אחרי שכבר התגלתה מחלה קשה.

בין השאר נדרשות היכולות הגבוהות של הרדיולוגיה האבחנתית במאה ה-21 במקרים כמו חשד לגידול סרטני, מומים מולדים במוח, כשיש סימפטומים המעידים על תפקוד לקוי של הכליות, טרשת נפוצה (אבחון ומעקב), הפרעות הורמונליות, בעקבות אירוע מוחי (כדי להעריך את היקף הנזק), אבנים בדרכי השתן, פריצת דיסק, שיעול שלא עובר גם לאחר זמן ממושך יחסית, קרע במניסקוס ועוד.

המכשירים שעליהם מבוססת הרדיולוגיה האבחנתית

לאורך 50 השנים האחרונות פותחו ושוכללו שלל אמצעי דימות, ובהתאם רדיולוגיה אבחנתית היא תחום שיש בו משקל נכבד לטכנולוגיה. המכשירים העיקריים שבהם נעזר המין האנושי לצורך הדמיית הנעשה בתוך הגוף הם MRI, רנטגן, אולטרסאונד ו-CT.

מכשירי ה-MRI מבוססים על שדה מגנטי עוצמתי. כשהנבדקים נמצאים בתוך המכשיר, כלומר בתוך השדה המגנטי, שיגור גלי רדיו גורר תגובה מצד יוני מימן ברקמות השונות בתוך האיברים הפנימיים – ואת התגובה הזו מתרגם המכשיר לתמונה של אותן רקמות, כלומר של האיבר הנבדק.

מכשירי CT מבוססים על שיגור קרני רנטגן אל הגוף. ההבדל בין בדיקת CT לצילום רנטגן פשוט הוא שב-CT משוגרות קרניים מזוויות שונות ולכן התמונה תהיה ב-3D וברמת פירוט גבוהה הרבה יותר. מכשירי האולטרסאונד מספקים מידע לגבי הכבד, הלב, הטחול, בית החזה ושאר איברים פנימיים על בסיס גלי קול והתהודה שנוצרת במהלך המפגש שלהם עם הרקמות השונות. 

המרכיב הקריטי בשרשרת: איכות הפענוח

רדיולוגיה אבחנתית נשענת באופן טבעי לא רק על ציוד משוכלל אלא גם על בקיאות מעמיקה של בני אדם. למעשה גם המכשיר המתקדם ביותר שיש לא מבטיח אבחון נכון אם הפענוח לא מדויק או מפספס פרטים קריטיים. בהקשר זה כדאי לדעת שלמרבה הצער בישראל אחוז השגיאות של הרדיולוגים והרדיולוגים גבוה יחסית. 

הסיבה העיקרית לכך היא העומס הרב שמוטל על נשות ואנשי מקצוע אלה, בגלל שתחום הרדיולוגיה האבחנתית לא מתוקצב מספיק בישראל (עובדה שבאה לידי ביטוי גם בזמני המתנה ממושכים יתר על המידה ל-MRI, למשל). מאחר שכל טעות עלולה לגרום לנזקים חמורים ואפילו בלתי הפיכים – גם כשמפספסים מחלה או פגיעה וגם כשמאבחנים בעיה שלא באמת קיימת – מומלץ במקרים מורכבים לנצל את האופציה של חוות דעת נוספת.

חוות דעת שנייה, של רדיולוג פרטי עתיר ניסיון – כלומר איש מקצוע בקיא שיכול להקדיש את כל הזמן הדרוש לכל ממצא – מבטיחה ניצול אופטימלי של היכולות הגבוהות של מכשירי הדימות, ולכן אבחון נכון ואיתו שקט נפשי אמיתי.

קיימים החזרים כספיים בחלק מביטוחים פרטיים ומשלימים! (יש לבדוק בקופ״ח/בביטוח הפרטי שלך)

פרופ' חן הומפן

קיימים החזרים כספיים בחלק מביטוחים פרטיים ומשלימים!

(יש לבדוק בקופ"ח/ בביטוח הפרטי שלך)