המדריך המקיף לקראת פענוח CT

המדריך המקיף לקראת פענוח CT

בדיקת CT היא אמצעי דימות נפוץ במיוחד. מאז שפותחה הטומוגרפיה הממוחשבת (Computed Tomography), לפני קרוב ל-50 שנים, הממצאים שמספקים המכשירים המשוכללים היוו בסיס לאינספור אבחונים ובלא מעט מקרים ניצלו חיים בזכות היתרונות המשמעותיים של ה-CT. אחד המפתחות העיקריים למיצוי הפוטנציאל של הבדיקה הוא פענוח איכותי – בעמוד זה תמצאו מידע לגבי מהלך הבדיקה, היתרונות שלה, החסרונות שלה והפענוח.

איך מתבצעת בדיקת CT?

בדיקת CT היא למעשה אוסף של צילומי רנטגן משלל זוויות, כשבחלק מהמקרים ניתן להגיע ללא פחות מ-1,500 חתכים שונים. מחשב מתקדם ואלגוריתם משוכלל הופכים את אוסף הצילומים לתמונת תלת מימד של האיבר שאותו רוצים לאבחן – ולאחר מכן מתבצע הפענוח שמוביל כאמור לאבחון המצב הרפואי של הנבדק או הנבדקת.

על-מנת לבצע את כל הצילומים מכל הזוויות מוכנסים הנבדקים בשכיבה לתוך חלל המכשיר. על-מנת שהתוצאה תהיה ברורה חשוב לשכב בלי תזוזה לאורך כל הבדיקה, שנמשכת לרוב דקות בודדות, וישנם גם רגעים שבהם מתבקשים הנבדקים ע"י הטכנאי שמפעיל את המכשיר לעצור את הנשימה.

אמצעי נוסף להבטחת תוצאות נוחות לפענוח CT הוא חומר ניגוד – פירוט על כך בהמשך.

היתרונות של ה-CT

מכשיר ה-CT פותח בשנות ה-70 של המאה הקודמת ע"י מהנדס בריטי בשם גודפרי האונספילד. ב-1979 הוא קיבל בזכות הפיתוח פרס נובל, כשיחד איתו זכה בפרס היוקרתי פיזיקאי אמריקאי בשם אלן קורמק שפיתח (בלי קשר למכשיר של האונספילד) מודל תיאורטי שתרם גם הוא ליתרונות המכשיר.

יתרון אחד הוא רמת הדיוק הגבוהה. ישנם מצבים רפואיים שעבורם הטומוגרפיה הממוחשבת היא אמצעי הדימות הטוב ביותר שיש, וביניהם שברים בעצמות או גרורות סרטניות זעירות בריאות. גם בעיות בריאותיות רבות אחרות מודגמות היטב באמצעות בדיקת CT, כשכמובן נדרש גם פענוח איכותי.

היתרון השני הוא פרק הזמן הקצר שאורכת הבדיקה. במרבית המקרים מדובר על מספר דקות בלבד ולכל היותר תצטרכו לשהות במכשיר עד חצי שעה, כשלשם השוואה ישנן בדיקות MRI אורכות בין 20 ל-50 דקות. יתרון שלישי הוא הרגישות היחסית נמוכה לתנועות בזמן הבדיקה, אם כי גם כך כאמור חשוב לשכב בלי לזוז.

עוד שיקול שמטה את הכף לטובת ה-CT הוא העלות שלה. אמנם לא מדובר בשיקול רפואי, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמערכת הבריאות מחויבות גם להתנהלות כלכלית נכונה, ומאחר ש-MRI עולה פי 6 בהשוואה לבדיקת CT, במקרים רבים מועדף המכשיר שפיתח גודפרי האונספילד.

באילו מקרים כדאי לבצע בדיקות CT?

בדיקות CT מתבצעות במגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים. בפרט יפנו הרופאים מטופלים לבדיקה זו כשישנו חשד ל:

  • * פריצת דיסק
  • * חסימה בכלי דם
  • * מפרצת של כלי דם חשוב (מצב בו כלי הדם מתרחב באופן חריג עד כדי סכנת קריעה)
  • * מומים מולדים במוח
  • * הידרוצפלוס (הצטברות מים בגולגולת)
  • * שחיקת סחוסים בברכיים
  • * דלקת התוספתן
  • * חסימת מעיים
  • * אבנים בכליות או בכיס המרה
  • * גידולים סרטניים

בדיקות CT נערכות גם כדי לזהות את הגורמים לכאבים בגב, לקשיים בנשימה, לתפקוד לא תקין של הריאות ולבעיות שקשורות לראייה או לשמיעה, לרוב לאחר בדיקות פשוטות יותר שהניבו ממצאים לא ברורים או לא חד משמעיים. כמו כן מתבצעות בדיקות CT כחלק ממעקב אחרי טיפול ובפרט אצל חולים אונקולוגיים – כדי שהרופא המטפל יוכל לדעת כיצד הגיב הגוף לכל טיפול ובהתאם לקבוע את המשך הדרך.

האם החשיפה לקרינה במהלך CT מסוכנת?

בדיקת CT היא כאמור אוסף צילומי רנטגן. בהתאם ישנה הסוגיה הרגישה של החשיפה לקרינה במהלך השהות בתוך מכשיר הטומוגרפיה הממוחשבת.

השורה התחתונה היא שישנה קרינה, ואי אפשר להתעלם ממנה, בפרט לנוכח העובדה שמדובר בקרינה מייננת שכידוע עלולה להיות מזיקה. מצד שני מחקרים עדכניים גילו שרמת החשיפה בבדיקת CT בודדת היא לא עד כדי כך גבוהה שתהווה סיכון אמיתי לבריאות הנבדקים. עוד כדי לקחת בחשבון שהמכשירים מהדור החדש פולטים כמויות קרינה נמוכות יחסית, כך שבסופו של דבר התועלת שבבדיקה עולה על הסיכון. בכל מקרה חשוב להקפיד על פענוח CT מקצועי וללא רבב כדי שהחשיפה לקרינה לא תהיה לשווא.

יחד עם זאת במצבים רגישים כמו נשים בהריון לא כדאי להסתכן ועל כן בדרך כלל ההפניה תהיה לבדיקת MRI.

בדיקת CT בהרדמה

בדיקות CT מחייבות כאמור את הנבדקים לשכב בלי לזוז. אמנם מדובר על פרק זמן קצר מאוד, אבל אם למשל מדובר על ילד צעיר יחסית, הסיכוי שהוא יעמוד בדרישה זו אינו גבוה, ועל כן תישקל האופציה של CT תחת הרדמה. בדיקה בהרדמה מלאה מתאימה גם למי ששהות בחלל סגור מייצרת אצלו רמת חרדה חריגה.

לאחר בדיקת CT בהרדמה המטופלים נשארים במכון שבו התבצעה הבדיקה לצורך התאוששות והשגחה. בשאר המקרים החזרה לשגרה מלאה הינה כמעט מידית.

CT עם חומר ניגוד

פענוח CT הוא פעולה קלה יותר כשמבצעים את הבדיקה עם חומר ניגוד שצובע את הממצאים ומדגיש אותם. לא בכל בדיקה נדרש חומר שכזה, שניתן בשתייה או בזריקה, אבל אם אתם עומדים לעבור CT עם חומר ניגוד חשוב לוודא שהוא לא יגרום לכם נזק, שכן חומר זה עלול להזיק לאנשים בעלי תפקוד כליות לא תקין. בהתאם מופנים המטופלים לבדיקות דם שבוחנות גם את תפקודי הכליה.

החשיבות הרבה של הפענוח

על-מנת למצות את כל יתרונות הבדיקה – כאמור מחיר נמוך יחסית, זמן קצר ורמת דיוק גבוהה – נדרש באופן טבעי גם פענוח CT שיהיה איכותי במיוחד.

אנשי המקצוע שמופקדים על פענוח הממצאים של מכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת (וכן אמצעי דימות נוספים) נקראים רדיולוגים. רדיולוגיה היא אחת ההתמחויות הממושכות בעולם הרפואה והיא נמשכת 5 שנים – כך שבסך הכל הרדיולוגים עוברים לא פחות מ-12 שנים של לימודים והתנסויות מעשיות עד שהם מוסמכים לפענח תוצאות CT, MRI וכו'.

כל הרדיולוגים והרדיולוגיות שעובדים ועובדות בבתי החולים ובמכוני ה-CT עברו כמובן את כל ההכשרה הנדרשת ומבינים היטב את גודל האחריות המוטלת עליהם. למרות זאת לפי גורמים בכירים במערכת הבריאות מתרחשות לא מעט טעויות במהלך הפענוחים – ההערכות נעות בין 5-10% ל-20-30% – כשהסיבה העיקרית לכך היא העומס (שנובע עקב מחסור חמור ברדיולוגים בישראל).

על-מנת שלא לשלם מחיר יקר על שגיאה במסגרת פענוח CT מומלץ לפנות לשירות פענוח פרטי. השירות מוצע על-ידי נוירורדיולוגים בכירים ובעלי ניסיון עשיר במיוחד, כולל הסברים מפורטים לגבי התשובות (שמתקבלות תוך 24 שעות) ובעיקר מבטיח סיכון אפסי להתרחשות טעות – כך שלא ייווצר מצב שבו אדם בריא עובר טיפולים מורכבים וקשים, גם פיזית וגם רגשית, ומצד שני מי שזקוק לטיפול יקבל אותו בלי עיכובים שעלולים לעלות לו ביוקר.

אולי יעניין אותך גם:

קיימים החזרים כספיים בחלק מביטוחים פרטיים ומשלימים! (יש לבדוק בקופ״ח/בביטוח הפרטי שלך)

פרופ' חן הומפן

קיימים החזרים כספיים בחלק מביטוחים פרטיים ומשלימים!

(יש לבדוק בקופ"ח/ בביטוח הפרטי שלך)